מחצית השקל

מהי מצוות מחצית השקל?

בחומש שמות פרשת כי תשא מסופר שהקב"ה צווה את משה רבינו, שבזמן שיספור את עם ישראל לא יערוך ספירה רגילה שעלולה לגרום חס ושלום לעין הרע על עם ישראל.

הציווי לספור את עם ישראל באופן שכל יהודי ייתן סכום מטבע זהה לצדקה (חצי שקל).

וכפי שכתוב בתורה "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט".

לאחר שיגבו מכל היהודים את התרומה, יספרו את כל המטבעות שנאספו וכך יהיה ידוע המספר של עם ישראל.

קיום המצווה בפעם הראשונה

בפעם הראשונה התרומה היתה לאחר חטא העגל שבעקבות כך מתו יהודים רבים.

לאחר מכן צווה הקב"ה לספור את עם ישראל ובכך ביטא את החיבה ואהבה הגדולה שלו אליהם.

מצוות מחצית השקל בזמן שבית המקדש היה קיים

אמרו חז"ל "באחד באדר משמיעים על השקלים".

בזמן שבית המקדש היה קיים הביאו קרבנות ציבור לכפרה מכספים שיהודים היו תורמים.

בחודש ניסן היו מביאים קרבנות לשנה החדשה מהכספים החדשים.

חז"ל קבעו שיש לתת את התרומה לצרכי הקרבנות בחודש אדר כדי להקדים את שקלי ישראל לשקלי המן [אותם השקלים שהמן הביא למלך אחשוורוש כדי שהוא יאשר לו להוציא לפועל את המזימה נגד היהודים]

מדי שנה כל יהודי היה תורם את סכום המגבית השנתית לבית המקדש.

מחצית השקל כיום

כיום שאין בית מקדש חכמים תקנו להמשיך לתת זכר למחצית השקל שהיה נהוג לתת בזמן שהמקדש היה קיים.
יש להקפיד לומר "זכר" כדי שלא יהיה בטעות נשמע לשון של הקדש.

החייבים במצווה

גברים החל מגיל 13 או 20 (ב' שיטות בהלכה)

המנהג כפי שהובא בספרי ההלכה:

לתת בעד כל בני ביתו ואפילו עבור עובר בבטן אמו.

כמה זה מחצית השקל 2025? (הסכום המעודכן)

יש שיטות שונות מהו הסכום שצריך לתת כדי לקיים את המצווה.

שיטה ראשונה – יש לתת כמו השווי בזמן שבית המקדש היה קיים כ – 42 ₪ מחיר לכל נפש

ישנם הסוברים שצריך לילך אחר השווי של המטבע שהיה בזמן בית המקדש מדובר על בערך 9.6 גרם כסף צרוף.

(בחישוב המדוייק של גרם הכסף ישנם כמה שיטות הטווח נע בין 8.5-9.6 קראו בהרחבה על אופן חישוב מחצית השקל)

השנה תשפ"ה 2025 סכום תרומת מחצית השקל עומד על כ- 42 ₪ לכל נפש מבני הבית.

שיטה שנייה – נותנים חצי שקל כפי המטבע באותו הזמן ובאותה מדינה

שיטה שנייה סוברת שיש לקחת מטבע שהשווי שלה מחצית, בישראל יש לקחת חצי שקל, בארצות הברית חצי דולר.

במדינה אחרת יש לקחת מטבע מקומי של חצי, בכך מקיימים את מצוות זכר למחצית השקל.

דיון נוסף – האם נותנים תרומה אחת או 3 תרומות?

ישנם הסוברים שצריך לתת 3 פעמים מחצית כי כתוב ג' פעמים בתורה את הציווי על ה"תרומה" (שיטת הרמ"א)

אחרים סוברים שדי בתרומה אחת.

מתי צריך לקיים את המצווה?

את המצווה אפשר לקיים החל מראש חודש אדר.

והמנהג כיום לקיים את המצווה בצום תענית אסתר בערב פורים לפני תפילת מנחה.

למי נותנים מחצית השקל?

בזמן שבית המקדש היה קיים כספי התרומות הועברו לטובת הוצאות בית המקדש ורכישת קורבנות.

כיום את התרומה שהיא זכר למחצית השקל  נותנים למשפחות נזקקות.

לחילופין אפשר לקיים את המצווה ע"י תרומה לבית הכנסת, בית מדרש, ישיבות, הפצת יהדות וכן שאר צרכי צדקה.

סגולות מיוחדות על ידי קיום המצווה

כתוב בספרים הקדושים (בשם רבי חיים פלאג'י) סגולה נפלאה והבטחה שלא יקרה לו פגע רע כל אותה השנה! למי שקפיד לקיים את המצווה זכר למחצית השקל!

מצוות מחצית השקל מבטלת את גזירת המן

אמרו חז"ל בגמרא מסכת מגילה ונצטט את תוכן הדברים:

גלוי וידוע לפני בורא עולם שהמן הרשע ישלם למלך אחשוורוש כסף רב כדי לשכנעו להשמיד את עם ישראל.

לכן הקדים הקב"ה את השקלים של עם ישראל לשקליו של המן ובכך נפעל הביטול של גזירת המן.

ובלשון חז"ל "הקדים שקליהם לשקליו".

כלומר שמצוות מחצית השקל פעלה לבטל את הגזירה הנוראה שרבצה על עם ישראל באופן של "ונהפוך הוא" וכפי שאומרים במגילה "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".

קיום המצווה על ידי תרומה לחב"ד

אפשר לקיים את המצווה על ידי תרומה כאן באתר.

יש יתרון ומעלה גדולה למסור את כספי התרומה לבית חב"ד אשר ע"פ הוראת הרבי מליובאוויטש עוסק בכל שלושת הקווים עליהם העולם עומד תורה תפילה וגמילות חסדים

בכך זוכים שבאותה התרומה שותפים לשלושת השלמויות: פעילות חסד, שיעורי תורה, ושותפות בבית כנסת.

התרומה מכפרת על עוונות

מבואר בספרים הקדושים שהתרומה היא כפרה לעם ישראל ובלשון התורה "ונתנו איש כופר נפשו".

מסופר שמשה רבינו  תמה היאך ייתכן שיהיה סכום כסף שיכול לכפר על עוונות?

ענה לו הקב"ה איני מבקש לפי כוחי אלא לפי כוחן.

על פי הפשט הכפרה היא על חטא העגל.

מובא בספרים שהכפרה היא גם על עוון מכירת יוסף.

משל הרועה – ביטוי החביבות של בורא עולם כלפי היהודים

רש"י בפירושו על התורה כותב את דברי המדרש ונצטט את תוכן דבריו:

"משל לרועה צאן המחזיק בבהמות רבות, יום אחד קרתה מגיפה אשר גרמה לחלק מצאונו למות.

אמר הבעלים לרועה לך וספור את הבהמות בכדי לדעת כמה נשארו חיים"

הצאן חביב על בעליו, והחביבות מתבטאת בכך שאדם סופר ומונה את הדבר היקר לו, כך הקב"ה צווה לספור את עם ישראל מפני חביבותם.

מטבע של אש

במדרש מובא שבשעה שהקב"ה אמר למשה רבינו "זה יתנו", הוא הוציא מטבע של אש והראה למשה באופן מוחשי ואמר לו כזה בדיוק צריך לתת.

בתורת החסידות מוסבר שהסיבה שהראה הקב"ה מטבע של אש למשה, לא כי משה רבינו לא הבין את גודל המטבע או שהיה לו שאלה טכנית אחרת.

אלא הקב"ה רצה לומר לו, ע"י האש – התלהבות מצד הקדושה ניתן לכפר על העוונות גם על עוון גדול כמו חטא העגל.

הדגש על סכום זהה

מודגש במצווה לתת סכום זהה של מחצית, העשיר לא ירבה, והעני לא יכול להמעיט, ההדגשה לתת "סכום זהה" לא מצינו במצוות אחרות.
בכך מרומז שבנקודה הפנימית כל היהודים שווים ואין פערי מעמדות כלפי הקב"ה, ולכן יש שימת דגש שכולם יתנו את אותו השווי בדיוק.

ההדגשה על מחצית דווקא

התורה מדגישה בדבריה "עשרים גרה השקל" כלומר שיעור של שקל שלם הוא 20.

מודגש שיש לתת חצי דווקא זה בא לבטא שכל יהודי כשלעצמו הוא רק חצי וכדי להיות שלם צריך להתאחד עם הקב"ה שמשלים את היהודי להיות דבר שלם.

ביאור הפסוקים – חומש שמות פרק ל' פסוק י"ב

כי תשא

כשתחפוץ לקבל סכום המניין לדעת כמה הם אל תספור לגולגולת אלא יתנו כל אחד מטבע ועל ידי ספירת המטבעות נדע מניינם.

ולא יהיה בהם נגף

ספירה רגילה עלולה לגרום למגיפה כי המניין שולט בו עין הרע.

זה יתנו

הראה הקב"ה מטבע של אש למשה רבינו כדי שיבין על מה מדובר.

שלושת התרומות

ע"פ דברי רש"י על פסוק ט"ו

1. תרומת האדנים כשהתחילו בנדבת המשכן.
2. בעת שהוקם המשכן מנה הקב"ה את עם ישראל על ידי תרומת המחצית ומהם קנו קורבנות ציבור, ועל זה היתה הכוונה לכפר.
3. תרומה למשכן שכל אחד נדב כפי אשר לבו חפץ.

פרשת שקלים

נציין שמכיוון שבאחד באדר משמיעים על השקלים, לגבות מעם ישראל תשלום עבור קורבנות הציבור לכן תקנו לקרוא פרשת שקלים בכל שנה ושנה בשבת הסמוכה לראש חודש אדר כחלק מארבע פרשיות.

ההבדל בין מצוות מחצית השקל למצוות מתנות לאביונים

מצוות מחצית היא מהתורה שהמטרה שלה השתתפות של עם ישראל בהוצאות בית המקדש.

מתנות לאביונים היא אחת מתוך ארבעת מצוות החג שתקנו חכמים לתת לשני עניים מתנות בפורים.

רעיון משיחה של הרבי

על הפסוק "זה יתנו" דרשו חז"ל שמשה יתקשה בעניין מצוות השקלים, לכן הוציא הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כיסא הכבוד ואמר לו זה יתנו-כזה יתנו.

התוספות מסבירים שאין הפירוש שמשה רבינו התקשה בצד הטכני של המצווה, אלא היה קשה לו איך ייתכן שמטבע גשמי יהיה כפרה בעד עוון שפגע בנפש עם ישראל.

שואל הרבי בשיחה לא מובן איך הקושיה של משה רבינו נפתרה על ידי מה שהקב"ה הראה לו?

מסביר הרבי שאם נדייק נבחין שיש שלושה פרטים במה שהקב"ה הראה למשה רבינו :

1. מטבע
2. אש
3. כסא הכבוד

מטבע

מטבע מבטאת דבר שיש לו ערך קצוב בניגוד לשווה כסף שכל אדם יכול להעריך באופן שונה.

אש

אש מבטא את העלייה מעלה, אש כל הזמן נמשכת כלפי מעלה בניגוד לשאר היסודות הגשמיים.

כיסא הכבוד

כיסא עניינו עניין של ירידה והשפלה ואילו כבוד זהו רוממות והגבהה.

תוכן עניין כיסא הכבוד שהקב"ה משפיל עצמו אל הנבראים.

נקודת הביאור

ע"פ תורת החסידות כל עניין החטא והפגמים שנוצרים בעקבותיו, פוגעים אך ורק כלפי הגילויים, אבל עצם הנשמה שלמה תמיד וגם בשעת החטא היא מחוברת אל הקב"ה.

וזהו מה שהקב"ה הראה מטבע של אש על ידי העבודה הרוחנית של אש – המשיכה כלפי מעלה להתחבר אל הקב"ה, לא סתם אלא באופן של כיסא הכבוד שפרושו ע"פ החסידות לעצמותו של הקב"ה נפעל עניין הכפרה.

ביאור החסידות למצוות מחצית השקל

"העשיר לא ירבה"

במצווה פרשת כי תשא נאמר "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט" ולכאורה מה הבעיה שעשיר ייתן יותר?

ע"פ החסידות מובן מכיוון שעניין מצוות המחצית היא עבודה פנימית מעצם הנשמה, לכן צריך להיות באופן שכולם שווים.

כי כל עניין הבדל בעם ישראל זהו רק בכוחות הגלויים אבל במצד העצם – כלפי הנשמה נאמר "כולם מתאימות ואב אחד לכולנה".

תזכורת לקיום המצווה מדי שנה

בכל שנה שמגיע חודש אדר קוראים בשבת מתוך ספר התורה את פרשת שקלים כדי להזכיר לנו לקיים את המצווה.

האם מצוות מחצית השקל ומתנות לאביונים הם אותו דבר?

מדובר בשני מצוות נפרדות שלא קשורות אחת לשנייה.

באפשרותכם ללמוד בקישור המצורף את הלכות ומנהגי מתנות לאביונים.

לנוחיותכם מצורף גם קישור לתרומת פדיון כפרות.